<h1>ספר הבתים הלכ' ק"ש שער חמישי סכ"ז</h1>
<h2>דף כד.</h2>
היה ישן עם אשתו ועם בניו הקטנים מחזיר פניו וחוצץ מתחת לבו וקורא ואע"פ שעגבותיו מגולות ואשתו ובניו נוגעין בעגבותיו מותר שהעגבות אין בהם משום ערוה. אבל שנים שהיו ישנים בטלית אחת אע"פ שכסה מתחת לבו אסור לקרות עד שיפסיק סדין ביניהם ממתניו ולמטה כדי שלא יהא בשר זה נוגע בבשר זה. כתב הראב"ד, ואפשר שרואה בעגבות חברו אע"פ שאינו ערוה אסור לקרות מפני שנטרד, ולא נתברר לי. כתב הר"ם עד אימתי הם קטנים לדבר זה עד שיהא הזכר בן שתים עשרה שנה ויום אחד [והנקבה בת י"א שנה ויום אחד] והוא שיהיה תבניתם כתבנית גדולים שדים נכונו ושערך צמח. ואחר כך לא יקרא עד שתפסיק טלית ביניהם. אבל אם עדין לא היו להם שדים נכונו ושערך צמח קורא עמהם בקרוב בשר ואין צריך הפסק עד שיהא הזכר בן שלש עשרה שנה ויום אחד והקטנה בת שתים עשרה שנה ויום אחד.
